סתימה בשן

השיניים שלנו אמנם אמורות לשרת אותנו למשך עשרות שנים אך בדיוק כמו כל חלק בגופו, הן פגיעות לחולי כשהגורם מס' 1 להרס שן היא כמובן העששת שגורמת לחורים בשיניים. כמובן שלא ניתן להשאיר את החור כפי שהוא (הסבר מפורט בהמשך) ולכן מבצעים סתימה כחלק מתהליך השיקום של השן. אילו סוגי סתימות קיימים? מה היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם ואיך בוחרים בין סוג אחד של סתימה לאחר? כל התשובות לשאלות אלו ונוספות במדריך המלא אודות סתימות לשיניים שלפניכם.

עששת – הגורם מס' 1 לחורים בשיניים

רגע לפני שנמשיך ונדבר על סתימות לשיניים, כדאי להבין למה אנחנו נעזרים בהן מלכתחילה. הגורם מס' 1 לחורים בשיניים היא כמובן העששת. עששת היא מחלת שיניים הנגרמת מריבוי חיידקים החודרים לעומק השן. השיניים שלנו אמנם מצופות באמייל קשיח ומאוד עמיד אך הן אינן בלתי פגיעות לגמרי. חיידקים בחלל הפה יכולים עם הזמן, לחדור את שכבת האמייל ולהרוס את מוך השן – השכבה הפנימית הרכה. התוצאה היא חור בשן שללא טיפול ימשיך ויגדל ועשוי להרוס את השן לגמרי, להגיע לעומק השורשים ובמקרים קשים לגרום להתנתקות השן מעצם הלסת. הדרך הטובה ביותר למנוע את התדרדרות העששת לכדי בעיה קשה היא לנקות היטב את רובד החיידקים והרקמות הנגועות ולסגור את השן עם סתימה.

מה תפקיד הסתימה לשיניים?

הסתימה היא למעשה החלק האחרון בתהליך הריפוי של שן שנגועה בעששת. לאחר שהרופא מסיים לטפל בשן החולה הוא חייב לסגור את החלל שנוצר (חלק בשל פעילות החיידקים וחלק בשל הטיפול עצמו). אם החלל אינו נרחב מידי ולא נעשה טיפול שורש כחלק מהמאמץ להציל את השן די בסתימה פשוטה כדי להחזיר לשן את צורתה ושמישותה. הסתימה למעשה מחליפה את חומר השן שהוסר, סוגרת את האזור מפני חדירה מחודשת של חיידקים ומשמשת לשחזור הצורה המקורית של השן.

אילו סוגי סתימות קיימים?

אמלגם (סתימה כסופה)

סתימות האמלגם הן הסתימות הכסופות שכולנו מכירים. האמלגם היא למעשה סגסוגת מתכות הכוללת בין השאר כסף וכמות מזערית של כספית. השימוש באמלגם נפוץ ברפואת השיניים מזה שנים רבות והוא נחשב לחומר עמיד ואמין מאוד. סתימות אמלגם מחזיקות מעמד עשרות שנים, ישנם לא מעט אנשים שעברו סתימה בשן בילדות שממשיכה לשרת אותם גם בגילאי ה-40 וה-50. בשנים האחרונות ישנה ביקורת על השימוש בסתימות אלו בשל הנוכחות של כספית כחלק מסגסוגת המתכת. בפועל, לא נמצאו די ראיות כדי להסיק שישנה סכנה בריאותית כלשהי מסתימות אמלגם. כאשר הסתימה נעשית על ידי רופא שיניים מקצועי תוך שמירה על כללי בטיחות היא בטוחה הן למטופל והן לרופא (בעבר היו רופאים שסבלו מנזק בריאותי בשל שימוש לא נכון בחומר).

יתרונות: עמידות ושרידות גבוהה ביותר, חומר חזק מאוד שעומד בעומסי לעיסה בשיניים אחוריות ללא קושי, פשוט לביצוע ולא יקר.

חסרונות: צבע כהה שלא מתאים לשחזור בשיניים קדמיות, עשוי לגרום לרגישות במגע עם מתכות, לא מתחבר כימית לשן ולכם דורש הסרה של חומר שן רב לפני ביצוע הסתימה.

קומפוזיט (סתימה לבנה)

סתימות לבנות עשויות מחומרים מרוכבים – קומפוזיט, המשמשים ברפואת השיניים לביצוע מגוון שחזורים כמו סתימות, סדקים בשיניים השלמת שן שנשברה ואפילו ציפוי שיניים ליצירת מראה נקי ואסתטי. ישנם סוגים רבים של חומרים מרוכבים המגיעים בגוונים שונים של לבן להשגת מראה אחיד והתאמה מרבית בין גוון הסתימה לשיניים הסמוכות לה. הגוון הלבן מאפשר לעשות סתימה לבנה גם בשיניים קדמיות וגם באחוריות.

יתרונות: שמירה גבוהה על אסתטיקה, אי אפשר להבחין בין שן שעברה טיפול לבין שאר השיניים כלל, לא נדרשת הסרה של חומר שן רב כי הקומפוזיט נקשר לשן והופך לחלק ממנה, אפשר לבצע תיקונים ללא החלפת הסתימה, ניתן להשתמש בחומר משחרר פלואוריד השומר על בריאות השן.

חסרונות: נדרשת מיומנות גבוהה מצדו של הרופא, התהליך דורש שימוש בציוד ייעודי ויכולות גבוהות ולכן לא כל רופא שיניים יכול לבצע אותו. מחיר גבוה יותר משל סתימת אמלגם פשוטה.

מילואה

סתימת מילואה היא חלק מתהליך שיקומי של שיניים טוחנות הנעשית בדרך כלל כהליך מקדים להנחת כתר כאשר סתימה רגילה לא מספיקה לשחזור טוב של השן. מדובר בסתימה יצוקה המיוצרת במעבדה לפי מדידות שרופא השיניים לוקח (לכן נדרשים שני מפגשים להרכבתה). לרוב מבצעים סתימת מילואה כאשר נדרש שיקום נרחב של השן אך אין צורך בטיפול שורש. המילואה שומרת על שלמות השן ומאפשרת הנחת כתר ללא מבנה. מילואה ניתן לייצר ממגוון חומרים כמו חרסינה, קומפוזיט ואפילו זהב אם כי האחרון כמעט ולא נמצא בשימוש היום. היתרון הוא התאמה אידיאלית לחלל השן כך שאין כמעט סיכוי לחדירה מחודשת של חיידקים, אסתטיקה גבוהה וחוזק המתאים גם לשיניים אחוריות ושרידות מצוינת לאורך שנים. החיסרון הוא המחיר הגבוה יחסית לשיטות אחרות.

איך מחליטים על סוג הסתימה?

ההחלטה על סוג הסתימה תלויה במספר גורמים:

  1. מיקום השן המטופלת – באופן עקרוני, ניתן לעשות סתימות מכל סוג על כל אחת מן השיניים ללא תלות במיקומה. עם זאת, כאשר לוקחים בחשבון את האסתטיקה של השיניים סתימה כהה בשן קדמית ובולטת בהחלט לא מומלצת. לכן, סתימות אמלגם מבוצעות רק בשיניים אחוריות ואליו סתימות לבנות בשיניים קדמיות ואחוריות כאחד.
  2. הרכב החומר – רופא השיניים ימליץ על סוג החומר ממנו הסתימה תבוצע בהתאם לצרכים הדנטליים של המטופל ותוך שמירה על אסתטיקה.
  3. שרידות הסתימה – שיקול חשוב מאוד שיש לקחת בחשבון הוא כמה זמן הסתימה צפויה להחזיק מעמד בשן הספציפית.
  4. מחיר – בעוד שמחירה של סתימת אמלגם מאוד נגיש לכל כיס הרי שסתימות מסוגים אחרים מתומחרים בהתאם לאיכות החומר ומורכבות התהליך הטיפולי. מטופלים רבים מעדיפים לשלם מחיר גבוה יותר וליהנות מסתימות לבנות ואסתטיות יותר אך בהחלט ישנם מטופלים המסתפקים בסתימות אמלגם פשוטות.

בסופו של דבר, ההחלטה האם לבצע סתימת אמלגם או סתימה לבנה ובאיזו שיטה תלויה רבות בהמלצת הרופא, העדפותיו של המטופל והתקציב העומד לרשותו. רופא שיניים מקצועי ישמח להסביר את ההבדל בין האפשרויות השונות ויחד עם המטופל לבחור את סוג הסתימה הנכון עבורו.

איך רופא השיניים עושה סתימה בשן? מה התהליך?

סתימה נחשבת לטיפול שגרתי וקל יחסית לטיפולי שיניים אחרים כמו טיפול שורש והשתלת שיניים למשל. כדי להתכונן לטיפול הרופא יבצע צילומי שיניים לבדיקת מצב השן לעומק. לאחר מכן, האזור יורדם בזריקה מאלחשת.

הרופא ישתמש בציוד דנטלי ייעודי לניקוי החור שנוצר בשן בשל העששת, השן תנוקה מכל שארית זיהום חיידקי ותחוטא היטב. לאחר מכן הרופא יניח את חומר הסתימה. אם מדובר בסתימה לבנה משתמשים בנורה כחולה להאצת התקשות החומר. השלב הבא הוא ליטוש ועיצוב הסתימה. הרופא עשוי לבקש לסגור ולפתוח את הפה מספר פעמים כדי לוודא שהמנשך תקין ונוח. כל התהליך כולו נמשל כחצי שעה, במקרים מורכבים כשעה. לאחר סיום הטיפול אין צורך להמתין במרפאה ואפשר לחזור לשגרה.

מה ארגיש אחרי הסתימה? האם יש תופעות לוואי?

לאחר התפוגגות חומרי ההרדמה, תיתכן תחושת אי נוחות, רוב המטופלים לא מדווחים על כאב אם כי ניתן להיעזר במשככי כאבים ללא מרשם במידת הצורך. אין צורך לקחת אנטיביוטיקה אחרי סתימה אלא אם כן הרופא רשם אותה מפורשות. אפשר לאכול ולשתות מיד לאחר הטיפול ללא חשש, רצוי להימנע ממאכלים קשים במיוחד בימים שלאחר הסתימה כמשנה זהירות בלבד. מי שעוסק בספורט מגע, מומלץ לו להשתמש במנשך למשך כמה ימים כדי להגן על הסתימה החדשה. מעבר לכך, אפשר לחזור לשגרה עוד באותו היום ללא הנחיות מיוחדות.

ישנם מטופלים המדווחים על רגישות קלה לחום או קור בימים הראשונים, תחושה זו עוברת ללא טיפול מיוחד. למעשה, לאחר כיומיים-שלושה, הסתימה בלתי מורגשת לחלוטין.

לכמה זמן "מחזיקה" סתימה בשן?

השרידות של הסתימה תלויה קודם כל בסוג החומר ממנו היא עשויה. כך למשל סתימות אמלגם יכולות להחזיק מעמד ללא כל קושי גם עשרות שנים. פרמטר נוסף שמשפיע על חוזקה של הסתימה הוא מיומנות הרופא המבצע אותה. כדי לוודא שכל העששת סולקה והסתימה נעשתה באופן מלא ומושלם יש צורך בניסיון ומקצועיות למרות שעל פניו מדובר בהליך מאוד שגרתי. כמובן שהבריאות הדנטלית הכללית היא גורם מכריע המשפיע על אורך חייה של סתימה בשיניים – עששת, מחלות חניכיים, חוסר היגיינה, תנועה של השיניים ועוד יכולים לגרום לנזק בחלקי השן שנותרו ואפילו לשחרר את הסתימה ממקומה. הדרך הטובה ביותר לוודא שסתימה אכן תמשיך לשרת אותנו למשך שנים היא לשמור על בריאות השיניים על ידי צחצוח פעמיים ביום ושימוש בחוט דנטלי, לא לפספס ביקורים אצל השיננית (אחת לחצי שנה לפחות) ולהגיע לבדיקות המעקב אצל רופא השיניים.

תשובות לשאלות נפוצות:

האם הטיפול כואב?

ברוב המקרים, סתימה בשן נעשית בהרדמה מקומית ולכן למעט התחושה של זריקת ההרדמה, המטופל לא ירגיש דבר. לאחר התפוגגות חומר ההרדמה (כשעתיים) תיתכן תחושת אי נעימות קלה בצד בו בוצעה הסתימה אך במרבית המקרים אין כל כאב כלל. מי שבכל זאת מרגיש צורך יוכל להיעזר במשככי כאבים ללא מרשם רופא להקלה.

האם סתימות אמלגם בטוחות לשימוש?

סגסוגת האמלגם מכילה כמויות זעירות של כספית, מתכת רעילה לגוף האדם. עם זאת, אין די ראיות לכך שהכספית משתחררת מן הסתימה ואין ולו מקרה מוכח אחד בעולם של הרעלת מטופל בכספית מסתימות לשיניים. בעבר, היו רופאי שיניים שסבלו מנזק בריאותי בגלל שימוש לא נכון בחומרי הסתימה אך כיום בשל פרוטוקולים בטוחים יותר ושימוש בציוד מודרני אין כל חשש לבריאותו של הרופא. סתימות אמלגם נחשבות לבטוחות לחלוטין לשימוש, עמידות מאוד והן פתרון מצוין לשחזור שן שסובלת מעששת.

האם יש אלטרנטיבות לסתימה לשיניים?

הדרך היחידה לעצור את התפשטותה של עששת בשן היא להסיר את הזיהום ולחטא את האזור. ללא
סגירה של החלל שנוצר בתום הטיפול לחיידקים לא יהיה קושי לחזור לשן ולהמשיך להרוס אותה ולכן חייבים למלא אותו בחומר כלשהו ואין אלטרנטיבה לכך.  ניתן לבחור בין סוגי הסתימות השונות בהתאם ליתרונות והחסרונות של כל סוג אך לא ניתן להשאיר את החלק הפנימי של השן חשוף לחלל הפה.