שיני בינה נקראות כך כיוון שהן לרוב יוצאות בשלב מאוחר יותר בסביבות גילאי העשרים. שיני בינה נמצאות בחלק האחורי של הפה, שתיים על הלסת העליונה ושתיים על הלסת התחתונה והן מהוות כחלק מסט שלם של סה"כ 32 שיניים. שיני בינה הן שיניים טוחנות אך אצל חלק מהאנשים, הן לא יוצאות החוצה. הסיבה לכך היא כנראה שלאורך השנים, המבנה של הלסתות שלנו השתנה בעקבות שינוי בתזונה.
למה להוציא שיני בינה?
שיני הבינה נמצאות כאמור בחלק האחורי של הפה, אלו הן שיניים טוחנות שלרוב יוצאות בגילאי העשרים המאוחרים וניתן לראות אותם בבירור בצילומי רנטגן. הסיבה לעקירה של שן בינה היא כאשר מדובר בשן פגועה שבגלל מיקומה, לא יצאה בצורה תקינה. המשמעות היא שהיא לכודה בתוך הלסת או החניכיים וגורמת לתחושת כאב אצל המטופל. הכניסה של השן בזווית לא נכונה יכולה ליצור לחלץ על שאר השיניים ובמקרים שבהם הפה לא מספיק גדול, אין מספיק מקום לשיניים טוחנות נוספות. סיבה נוספת להוצאה של שיני בינה היא הופעה של עששת או מחלה בחניכיים. בגלל המיקום של שיני הבינה, מאוד קשה להגיע אליהן באמצעות מבקשת שיניים או חוט דנטאלי וללא ניקיון יסודי קבוע, עלולה להצטבר על השן עששת שלבסוף תגרום להתפתחות של מחלה בחניכיים. במרבית המן המקרים, נהוג לבצע עקירת שן בינה כאשר היא גורמת לכאב או בעיות דנטאליות נוספות. חלק מרפואי השיניים ממליצים לבצע הסרה יזומה של שיני בינה גם אם הן אינן גורמות לכאב על מנת למנוע סיבוכים אפשריים בעתיד.
מתי מוציאים שיני בינה?
כאשר שן בינה נפגעת ואף יוצרת סיבוכים עבור שיניים אחרות עלולים להתפתח תסמינים של אודם ונפיחות בחניכיים, דימום מהחניכיים, כאבים ונפיחות בלסת, קושי בפתיחה של הפה וטעם וריח לא נעימים מהפה. במקרים אלה יש לפנות לרופא השיניים, לציין את כל התסמינים הקיימים ולאחר בדיקה פיזית, הרופא יוכל לקבוע האם יש צורך לבצע עקירת שן בינה.
מה גורם לבעיות עם שיני בינה?
שיני בינה לרוב נפגעות כיוון שאין להן מספיק מרווח לגדול ולהתפתח בפה בצורה תקינה. אצל חלק מהאנשים, שיני הבינה יוצאות ללא שום תחושת כאב או אי נוחות אך במרבית מן המקרים, שיני הבינה נלכדות בתוך החניכיים ויש צורך בפעולת העקירה. שיני בינה יכולות לצאת גם באופן חלקי כך שניתן לראות חלק מהן אך במצבים אלה הן עלולות לגדול בזווית שנוטה לכיוון שן סמוכה (ליצור לחץ שיגרום לתזוזה של השן וכאב), לגדול בזווית שנוטה לכיוון החלק האחורי של הפה או לגדול בזווית ישרה לכיוון שאר השיניים (ייראה כאילו השן מונחת על גבי עצם הלסת). מצבים אלה גורמים לבעיות עם שיני הבינה ומצריכים טיפול רפואי דנטאלי.
סיבוכים כתוצאה מצמיחה של שיני בינה
הצמיחה של שיני בינה יכולה לגרום לכאב ותחושת אי נוחות אך היא גם עלולה לגרום לסיבוכים הבאים:
- מחלות בחניכיים – קיים קושי רב בניקוי יסודי של שיני בינה והיציאה החלקית של השן מעלה את הסיכון לפתח דלקת ומחלה בחניכיים באותו אזור.
- ציסטות – כאשר שן הבינה גדלה בתוך עצם הלסת, נוצר שק שעלול להתמלא בנוזל. התוצאה תהיה היווצרות של ציסטה שתפגע בעצם הלסת, בעצבים באזור ובשיניים. סיבוך מסוג זה יכול לגרום לכך שהרופא יהיה חייב לבצע הסרה של רקמות ועצם מהאזור.
- פגיעה בשיניים סמוכות – שן הבינה צומחת ללא מספיק מרווח וכתוצאה מכך היא דוחפת את שאר השיניים הטוחנות, פוגעת בהן ומגדילה את הסיכוי להתפתחות של זיהום באזור. כתוצאה מצמיחת שן הבינה והתזוזה של השיניים האחרות, המטופל עשוי להזדקק לטיפול יישור שיניים.
- ריקבון – הסיכוי להופעה של עששת בשיניים הוא הכי גבוה כאשר מדובר בשיני בינה. הסיבה לכך היא שוב כיוון שקשה מאוד לנקות את האזור וחלקיקי מזון נלכדים בין החניכיים לבין השן ומאפשרים צמיחה של חיידקים.
מתי כדאי לעבור עקירת שן בינה?
עקירת שן הינו הליך כירורגי, ניתוחי עקירת שן בינה בשנות העשרים הם קלים יותר מבחינת תהליך ההחלמה ולכן מומלץ לבצע את העקירה בהקדם האפשרי. הסיבה לכך שהליך עקירת שן בינה נחשב ליותר מורכב בגילאים מבוגרים יותר היא שככל שאנו מתבגרים, השורש של השן נעשה ארוך ומעוקל יותר ולכן קשה יותר לחלץ אותו מהחניכיים.
היערכות לעקירת שן בינה
לפני הליך עקירת שן בינה, מומלץ להעלות כל דאגה מול רופא השיניים ולקבל הנחיות כיצד להיערך לניתוח ואיך לעבור בקלות את תקופה ההתאוששות. הרופא יוכל גם לתת למטופלים מידע שקשור לסוג ההרדמה בו ישתמשו וכיצד המטופל עלול להרגיש בתום ההליך. אפשר להיערך לתקופת ההחלמה על ידי רכישה של מזונות רכים ונוזליים שיהיו קלים לאכילה לאחר העקירה כמו רסק תפוחים, יוגורט, שייקים או כל מזון שלא יצריך פעולת לעיסה. יש ללבוש בגדים נוחים ובמידה וההליך מבוצע תוך שימוש בחומר הרדמה שמוחדר לוריד, כדאי ללבוש חולצה עם שרוולים קצרים או כזו שתאפשר להפשיל את השרוולים בקלות. יש לפעול על פי הנחיות הרופא בכל מה שקשור לאוכל ושתייה בשעות שלפני העקירה שלרוב יותאמו לסוג ההרדמה בה מתכננים להשתמש. במקרה למשל שמדור בהרדמה לתוך הוריד, המטופח יתבקש להימנע ממזון או שתייה כשמונה שעות לפחות לפני ביצוע ההליך על מנת לוודא שהקיבה ריקה. במידה והמטופל נוטל תרופות באופן קבוע עליו ליידע את רופא השיניים ולפעול על פי הנחיית הרופא במידה ויתבקש להפסיק ליטול אותם כמה שעות לפני הניתוח. חשוב לדעת כי תרופות מסוימות כמו אספירין או אדוויל עלול להעלות את הסיכון לדימום מוגבר במהלך ביצוע הפרוצדורה. יש להיערך מראש עם מלווה שיוכל להסיע את המטופל הביתה בתום ההליך כיוון שתחושת אי נוחות או כאב עלולים להופיע ונהיגה היא לא מומלצת.
כיצד הליך עקירת שן בינה מבוצע?
לפני שהרופא מבצע הסרה של שיני הבינה, הוא מחדיר חומר הרדמה שירדים את החניכיים והאזור בו הוא עומד לבצע את העקירה. במידה והמטופל חש חרדה, רופא השיניים יכול לתת למטופל כדור הרגעה שיאפשר לו להירגע או זריקת הרגעה ישירות לזרוע. ישנם מקרים שבהם נדרש לבצע עקירת שן בינה תחת הרדמה כללית וההליך מבוצע בבית חולים – שיטה זו נהוגה כאשר מדובר במקרים מאוד מורכבים או כאשר המטופל חש חרדה דנטאלית ולא מסוגל להיות ער בזמן הטיפול. גם במקרים של הרדמה כללית, המטופל משוחרר לביתו כבר באותו יום לאחר שהוא התאושש מההרדמה. במידה והשן לא צמחה דרך החניכיים, הרופא יבצע חתך קטן בחניכיים על מנת לאפשר גישה אל השן. יכול להיות שהוא יצטרך לבצע גם הסרה של חתיכה קטנה מהעצם במידה והיא תכסה את השן. רופאי שיניים רבים מבצעים חיתוך של השן לכמה חלקים על מנת שיהיה ניתן להסיר את השן דרך פתח יחסית קטן ולמנוע את הצורך בביצוע חתך גדול על מנת להוציא את השן בחתיכה אחת. המטופל עלול להרגיש לחץ על האזור ממש לפני עקירת שן בינה כיוון שהרופא צריך להרחיב את השקע שהשן יושבת בתוכו והוא עושה זאת על ידי נדנוד השן קדימה ואחורה לפני שהוא מוציא אותה. המטופל לא יחוש כאב בזמן ביצוע ההליך כי כל האזור מורדם אך במידה ונוצרת תחושת כאב או אי נוחות, המטופל חייב ליידע את הרופא על מנת שיוכל להוסיף עוד חומר הרדמה לאזור. תהליך עקירת שן בינה יכול לקחת בין חצי שעה לבין שעה בהתאם למורכבות של המקרה.
מה מתרחש בתום ההליך?
בתום ההליך, במידה והמטופל היה מחובר לגז צחוק או אינפוזיה (במקרים של הרדמה כללית), יינתן זמן שבו המטופל יוכל להתעורר לחלוטין מההרדמה. רופא השיניים יניח גזה שהמטופל יכול לנשוך על מנת לאפשר קרישה של דם באזור הניתוח והמטופל עלול להרגיש תופעות לוואי של ההרדמה כמו בחילה, צמרמורת או סחרחורות. לאחר שהמטופל ירגיש טוב, הוא יכול ללכת הביתה אך חשוב לדעת כי האזור יכול להיות נפוח ולאחר כמה שעות שההרדמה המקומית תפוג, כאב עלול להופיע ולכן מומלץ לקחת משככי כאבים שהרופא ירשום על מנת להימנע מרמה גבוהה של כאב.
תהליך ההתאוששות
במשך עשרים וארבע השעות הראשונות לאחר הניתוח יש לשטוף את הפה בעדינות ולהימנע משתייה דרך קש. אין לצרוך אלכוהול או להשתמש במי פה שמכילים אלכוהול. מברשת השיניים בה משתמשים חייבת להיות עדינה ולא חשמלית, וי להימנע מצחצוח שיניים באזור שבו בוצעה עקירת שן הבינה. כאב, דימום ונפיחות עלולים להופיע בפה ובלחיים למשך מספר ימים לאחר הניתוח ויכול להיות שהמטופל אף יתקשה לפתוח את הפה במשך כמה ימים. יש להימנע מעישון במהלך תקופת ההתאוששות ובמידה וקיים עדיין דימום, רופא השיניים מראש ייתן למטופל גזה נוספת בה הוא יוכל להשתמש על מנת לעצור את הדימום ולאפשר קרישה של הדם. מומלץ להרטיב את הגזה במים חמימים ולהדק אותה בעדינות אל האזור ולהחליף אותה לאחר כחצי שעה. ניתן גם להרטיב שקית תה ולהחזיק אותה בפה למשך כחצי שעה על מנת לעצור את הדימום כיוון שהתה מכיל מרכיבים שמסייעים בכיווץ כלי דם. תהליך ההחלמה יכול להימשך כשישה שבועות אך מרבית המטופלים מסוגלים לחזור לשגרת חייהם יום למחרת. חשוב להימנע מפעילות ספורטיבית כשבוע לאחר ביצוע העקירה ובמידה וקיימים כאבים חזקים בפה שמגיעים גם לאזור צד הפנים והצוואר או שיש טעם וריח רע מהפה, יש ליצור קשר עם רופא השיניים שכנראה יבקש מכם להגיע לביקורת במרפאה.
שיכוך כאבים לאחר עקירת שן בינה
הקלה על כאב לאחר עקירת שן בינה יכולה להיעשות באמצעות נטילה של משככי כאבים כמו אדוויל או אופטלגין. ניתן גם להשתמש בקומפרסים קרים על הפנים על מנת לעזור בהפחתה של הכאב והנפיחות. במקרים יותר מורכבים, הרופא יכול לרשום למטופל משככי כאבים חזקים ויש ליטול אותם על פי ההנחיות ורק למשך זמן קצר על מנת להימנע מאפשרות של התמכרות לכדורים.
אכילה ושתייה לאחר עקירת שן בינה
רופא השיניים יכול לתת המלצות והצעות למטופל בנוגע לצריכת מזון ושתייה לאחר עקירת שן הבינה. כיוון שהרקמות בפה יהיו רגישות למשך מספר שבועות לאחר הניתוח, ניתן להתחיל באכילה של מזונות רכים ולאורך זמן להוסיף במתינות מזונות מוצקים שמצריכים פעולת לעיסה יותר אגרסיבית ככל שרמת הרגישות בפה יורדת. יש להימנע ממאכלים חריפים או חומציים וכאלה שמצריכים לעיסה קשה שעלולה ליצור גירוי במקום הניתוח (כמו למשל אגוזים). רופא השיניים ימליץ גם על שטיפה של הפה עם מי מלח חמים לאחר כל ארוחה תוך הקפדה והימנעות מהסרה של קרישי דם.
תשובות לשאלות נפוצות:
האם חייבים לעקור את שיני הבינה?
כאשר שן בינה בוקעת במנח תקין, כאשר היא בריאה ואינה מפריעה לייתר השיניים אין צורך לעקור אותה. עקירת שן בינה תתבצע כאשר רופא השיניים קובע שאין ברירה אלא לעקור אותה.
האם כל רופא שיניים יכול לעקור שן בינה?
עקרונית, כל רופא שיניים מורשה לבצע עקירת שן. עם זאת, עקירת שיני בינה דורשת התייחסות מיוחדת מכמה סיבות:
- מיקום אחורי – שיני הבינה ממוקמות בחלק האחורי ביותר של קשת השיניים, הגישה עשויה להיות בעייתית והעקירה הופכת למורכבת מסיבה זו.
- שן בינה כלואה – עקירה של שן בינה כלואה או חצי כלואה יכולה להיעשות אך ורק על ידי כירורג דנטלי. מדובר על ניתוח דנטלי לכל דבר ועניין.
- קרבה לעצבים מרכזיים – חלק משיני הבינה ממוקמות בסמוך לעצבים מרכזיים השולטים על תנועת שרירי הפנים. נדרשים ניסיון וכישורים נרחבים בתחום הכירורגיה הדנטלית כדי לבצע את העקירה מבלי לפגוע בעצבים אלו.
- קרבה לשיניים סמוכות – שיני הבינה נוטות לצמוח קרוב מידי לשיניים האחרות כך שיש צורך בפעולה עדינה ומדויקת כדי לשמור על שלמותן.
ההמלצה היא לעבר עקירת שן בינה אך ורק על ידי כירורג דנטלי ובמקרים מסוימים אפילו מנתח פה ולסת.
האם אפשר לעבור עקירת שן בינה בהריון?
בתקופה ההיריון ומשכב הלידה נהוג שלא לבצע הליכים רפואיים שאין בהם צורך דחוף. כך גם ברפואת השיניים, אלא אם כן מדובר במקרה חירום ההמלצה תהיה לא לבצע עקירת שן בינה בתקופה זו. אם האם סובלת מכאבים עזים, אם ישנו חשש לחדירת זיהום למחזור הדם או פגיעה במבנים חיוניים בלסת ניתן לעבור את ההליך. עקירת שן בינה יכולה להתבצע בהרדמה מקומית שאינה מסכנת את העובר. כמו כן, אפשר לעשות צילומי הדמיה בהריון תוך הגנה על הבטן. נחזור ונדגיש, עקירת שן בינה בהריון תעשה רק במקרים בהם לא ניתן לדחות את ההליך לאחר הלידה.
האם צריכים שתל דנטלי אחרי עקירת שן בינה?
אצל מרבית האנשים, שיני הבינה אינן נחוצות לתפקוד תקין של קשת השיניים וחסרונן אינו מורגש בזמן אכילה או דיבור. מסיבות אלו, אין צורך בשיקום בשתלים והדבר אכן אינו נהוג.