שן בינה כלואה

שיני החלב שלנו מתחילות להתחלף לשיניים קבועות בסביבות גיל 7, עד גיל הנעורים כל השיניים שילוו אותנו לשארית חיינו אמורות לבקוע ולשבת בנוחות בעצמות הלסת. אך ישנן עוד 4 שיניים שבוקעות בגיל מאוחר יותר, מגיל 18 ועד 25 – אלו הן שיני הבינה. שן אחת בכל צד בכל לסת ו-4 סך הכל. בחלק מן האנשים השיניים הללו בוקעות ישר, בלי כל בעיה, יש להן די מקום בלסת והן מתפקדות ככל שן אחרת. אך למרבה הצער לא תמיד כך הדבר ושיני בינה נוטות לגרום לשלל בעיות הן בשל קושי לצחצח אותן והן בשל קושי בבקיעה. איך שיני בינה "נכלאות"? מה התסמינים של שן בינה כלואה? מה עושים עם שן בינה כלואה ואיך מטפלים בה?

למה שיני בינה "נכלאות"?

התפתחותו של האדם גרמה ללסתות שלנו לקטון אך לא ביטלה את 4 הטוחנות האחרונות, את שיני הבינה. כתוצאה מכך במקרים רבים אין לשיניים אלו די מקום בקשת השיניים. הן מנסות לבקוע אך לא תמיד בוקעות בשלמותן או לא בוקעות בכלל אלא נותרות "כלואות" בתוך עצם הלסת. הצרה היא שמצבים אלו גורמים למגוון של בעיות כולל נטייה מוגברת לפיתוח עששת בשיני הבינה, דלקות חניכיים, לחץ על שיניים סמוכות, תזוזה של השיניים הסמוכות ועוד.

איך מזהים שן בינה כלואה? האם ישנם תסמינים כלשהם?

שן בינה כלואה חלקית אפשר לראות בבדיקה פשוטה במרפאת השיניים (או אפילו בהסתכלות במראה). אך שן כלואה לחלוטין למעשה לא נראית כלל כי היא נמצאת בתוך עצם הלסת, במקרים רבים במנח אלכסוני או אופקי ואין שום דרך לזהות אותה אלא בבדיקות הדמיה כמו צילום שיניים. במקרים מסוימים אפשר לזהות שן בינה חצי כלואה או אפילו כלואה לחלוטין על ידי תסמינים כמו כאבים באחורי הלסת במיוחד בזמן לעיסה, הגבלה בפתיחת הפה או כאב בסגירה של הפה, דחיסת מזון, קושי בבליעה וסימנים קלאסיים של דלקת בשן כמו כאבים, חמימות באזור, נפיחות, רגישות למזון חם או קר, הפרשה מוגלתית או דימום. אם ישנו חשד לבעיה כלשהי בשן בינה חשוב מאוד לפנות אל רופא השיניים לאבחון והמשך טיפול.

סוגי שיני בינה כלואות

שן בינה כלואה יכולה "להיכלא" במספר דרכים:

שן בינה כלואה חלקית

מצב בו שן הבינה בוקעת אך לא לחלוטין. חלק מן הכותרת (החלק העליון של השן) נשאר בתוך החניכיים. מצב זה גורם לסיכון מוגבר מאוד לעששת, דלקות חניכיים וזיהום באזור כי אין דרך לצחצח את השן כראוי.

שן בינה כלואה מלא

כאשר שן הבינה לא בקעה כלל. מצב זה נוצר כששן הבינה מנסה לבקוע אך אין לה די מקום לכך בלסת ולכן היא למעשה לא נראית כלל אלא נשארת בתוך עצם הלסת.

שן בינה כלואה על העצב

שיני הבינה בלסת התחתונה נמצאות קרוב לשני עצבים: עצב הלשון והעצב האלבאולרי השולט על תחושתיות הסנטר, השפתיים, החניכיים ועור הפנים. במקרים מסוימים שן בינה כלואה נמצאת קרוב מאוד לעצב וישנה סכנה של פגיעה בו במידה והטיפול בה לא נעשה נכון (מיד נגיע לכיצד מטפלים בשן בינה כלואה).

שן בינה כלואה אופקית

מצב בו שן הבינה מנסה לבקוע אל בשל האנטומיה של הלסת היא לא מצליחה לעשות זאת ולמעשה נשארת כלואה במנח אופקי או לפעמים אלכסוני.

איך מטפלים בשן בינה כלואה?

שן בינה כלואה שגורמת לבעיות דנטליות נהוג לעקור. העקירה תעשה על ידי כירורג דנטלי ועדיף מומחה פה ולסת בשל מורכבות ההליך. את העקירה עושים לאחר בדיקות הדמיה מקיפות כולל צילומים במכון שיניים ולפעמים CT. הסיבה היא הצורך לתכנן היטב את מהלך העקירה כדי לשמור על שלמות העצבים (בעקירה בלסת התחתונה) או חלל הסינוס (בעקירה בלסת העליונה).

למה עלי לצפות אחרי עקירת שן בינה כלואה?

עקירה של שן בינה כלואה היא ניתוח דנטלי שנעשה בהרדמה מקומית כך שהמטופל אינו מרגיש דבר וחצי דבר בזמן העקירה. כל עוד חומרי ההרדמה משפיעים (כשעתיים עד ארבע שעות) ניתן לצפות לחוסר תחושה בחצי הפנים התחתון בו בוצעה העקירה. לאחר שחומרי ההרדמה יפוגו וב-48 השעות הבאות יופיעו תופעות לוואי כמו נימול, כאב, נפיחות, אדמומיות, שטף דם (סימן כחול) ואי נוחות בפתיחת  וסגירת הפה. תופעות אלו טבעיות ויעברו מעצמן ללא כל התערבות. כדי להקל על ההחלמה מומלץ להיעזר במשככי כאבים לפי המלצת הרופא ובקומפרסים קרים לכ-15 דקות בכל פעם. מרבית המטופלים מדווחים על שיפור משמעותי לאחר כשלושה ימים וחוזרים לשגרה מתונה.

איך בוחרים רופא שיניים לטיפול בשן בינה כלואה?

המיקום של שיני הבינה, החשש לפגיעה עצבית בזמן עקירה, המורכבות של ההליך והעובדה שנדרש ניסיון כירורגי לביצוע "חלק" ומהיר הופכת את בחירתו של הרופא לחשובה במיוחד. לכן, למרות שרופא שיניים כללי יכול לאבחן שן בינה כלואה כאשר נדרשת עקירה כירורגית שלה מומלץ לפנות אל מומחה פה ולסת לביצוע ההליך.