עקירת שן

עקירות שיניים הם חלק שגרתי מהפרוצדורות שמטופלים עוברים במרפאת השיניים. העקירות מתבצעות בעקבות כאבים או ריקבון בשן וזאת לאחר שמוצו כל האפשרויות האחרות ולא ניתן להציל את השן הטבעית. עקירות שיניים יבוצעו גם במקרים שבהם רופא השיניים צריך ליצור מקום עבור הנחה של שיניים תותבות או סד. איך מתבצעת עקירת שן? האם יש סיכונים בעקירת שן? מדוע עוקרים שיני בינה? והכי חשוב – מה עושים עם החלל שנוצר, איך משקמים שן לאחר עקירה?

מהי עקירת שיניים?

כשמטופל סובל מבעיות בשיניים, רופא השיניים מבצע בדיקה פיזית וצילום על מנת לאבחן את הסיבה לכאבים. במידה ולא ניתן להציל את השן, רופא השיניים מבצע עקירה. הסיבות לעקירות שיניים הן מחלה בחניכיים, דלקת בשיניים, חלל דנטאלי, הכנה עבור תותבת, סיבוכים של צמיחת שיני בינה, טראומה שפגעה בשן, הכנה לסד לשיניים ואף שיני חלב שלא נשרו בגיל המתאים. הטכניקה בה משתמשים לעקירת השן מותאמת למצב השן, המיקום שלה בפה, הצורה והגודל שלה. ישנן שתי טכניקות לעקירת שיניים – עקירה פשוטה ועקירה כירורגית. כאשר השן נראית בבירור מעל החניכיים והרופא יכול להסיר אותה בחתיכה אחת, הוא יבצע עקירה פשוטה. במקרים שבהם נדרש להסיר רקמת חניכיים, עצם או לשבור את השן ולהסיר אותה בחלקים, אז תתבצע עקירה כירורגית. שיני בינה למשל ניתן להסיר תוך שימוש בכל אחת מהטכניקות אך במרבית מן המקרים מבצעים עקירה כירורגית בגלל המיקום הפחות הנגיש.

כיצד מתבצעת ההכנה להליך עקירת שן?

לפני עקירת שיניים, רופא השיניים או המנתח יקיים שיחת ייעוץ עם המטופל. השיחה הזו חשובה עבור שני הצדדים – המטופל יכול לקבל תשובות על כל שאלה או חשש שעולה לפני העקירה והרופא יקבל היסטוריה רפואית של המטופל שרלוונטית עבור העקירה. עיקר ההכנה לתהליך עקירת השן מתמקד בתרופות שהמטופל לוקח באופן קבוע או יתבקש לקחת טרם ההליך. חלק מהמטופלים יתבקשו להפסיק או להתחיל לקחת תרופות מסוימות לפני הניתוח בהתאם לאופי הפרוצדורה שיאלצו לעבור (כמות השיניים שיעקרו, מצב העצמות וכדומה).

מדללי דם ועקירות לשיניים

מטופלים אשר נוטלים מדללי דם מחויבים לדווח לרופא השיניים לפני ביצוע עקירת השיניים. במרבית המקרים, המטופל לא יידרש להפסיק ליטול את התרופה אך במידה וכן, עליו יהיה להתייעץ עם הרופא המטפל טרם הפסקת נטילת המדללים. מדללי דם יכולים לגרום לדימום יתר בזמן הניתוח והמנתח עשוי לבקש גם תוצאות של בדיקת דם אחרונה על מנת לבחון את יכולת קרישת הדם של המטופל. במקרים שבהם המטופל לא דיווח על נטילת מדללי דם ונוצר דימום נרחב במהלך הניתוח, רופא השיניים יכול לשלוט במקום הדימום באמצעות מתן תרופות מסייעות קרישה מקומיות על החניכיים, אריזת שקע השיניים בגזה שניתנת להמסה, הפעלת לחץ באמצעות גזה או תפירה של אזור הניתוח.

עקירות לשיניים ואנטיביוטיקה

במקרים שבהם קיימת דלקת בשיניים והמטופל מציג גם תסמינים כמו חום, חולשה או נפיחות באזור הפה, רופא השיניים יבקש מהמטופל ליטול אנטיביוטיקה לפני שמבצעים את עקירת השיניים. אנטיביוטיקה יש ליטול רק על פי הוראת הרופא ובמידה ומדובר למשל בכאבי שיניים שלא מלווים בנפיחות באזור, המטופל כנראה לא יידרש ליטול אנטיביוטיקה. מטופלים בעלי סיכון גבוה לזיהום במסתמי הלב, או לאנדוקרדיטיס זיהומית יידרשו לקחת אנטיביוטיקה לפני עקירת השיניים. ישנם מחקרים שמראים כי אנשים בעלי מחלות לב מסוימות הם בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח זיהום לאחר ניתוחי שיניים ולכן ההמלצה היא ליטול אנטיביוטיקה על מנת להפחית את הסיכוי לזיהום. מטופלים אלה יכולים להיות מי שעברו תיקון שסתום לב באמצעות חומר תותב, מטופלים שעברו השתלת לב בעקבות הפרעה מבנית של השסתום, מטופלים שנולדו עם הפרעת לב או מטופלים בעלי היסטוריה של אנדוקרדיטיס זיהומית.

איך מתבצעת עקירה שן?

אופי הטיפול יותאם לצורך האישי של כל מטופל כאשר ישנם כאמור שני סוגים של עקירות שיניים – עקירה פשוטה ועקירה כירורגית. עקירה פשוטה אשר מבוצעת על שן גלויה שניתן להסיר בחתיכה אחת נעשית באמצעות שימוש במכשיר שנקרא מעלית ומלקחיים שמשמשים למטרת ההסרה הסופית. עקירה כירורגית שמבוצעת במקרים שבהם שן נשברה או שעדיין לא פרצה מקו החניכיים נעשית באמצעות חתך קטן בחניכיים על מנת להסיר את השן ושבריה. לאחר שרופא השיניים יקבע את סוג העקירה הנדרשת, יהיה קל יותר לקבוע את משך הזמן שיידרש לעקירה. בשני סוגי העקירות, לפני שמתחילים בתהליך העקירה, רופא השיניים יבצע צילום רנטגן של השינים. באמצעות ההדמיה יוכל הרופא לראות ולהעריך טוב יותר את הזווית של שורש השן וכיצד יש לבצע את העקירה. הרופא ירדים את מקום העקירה – ישנם מגוון סוגים של הרדמות בהם משתמשים בטיפולי עקירות שיניים כמו זריקה מקומית, גז צחוק ואף הרדמה כללית במקרים יותר מורכבים. תהליך ההרדמה מלווה במעט כאב והוא נמשך בין מספר דקות לחצי שעה בהתאם לסוג ההרדמה שנבחר.

הוצאת השן

השיניים בדרך כלל נטועות היטב בתוך עצם הלסת ומהודקות באמצעות רצועה ולכן תהליך עקירת השן מתחיל תמיד בהגדלת השקע. רופא השיניים מבצע מתיחה של הרצועה וזאת על מנת לאפשר לשן לנוע ביותר חופשיות. נדנוד השן הלוך ושוב ייצור חלל גדול מספיק שיקל על שליפה של השן החוצה. תהליך זה אינו מלווה בכאב (בגלל ההרדמה שבוצעה לפני כן) אך המטופל עלול להרגיש תחושת לחץ באזור הפה בגלל התזוזה של השן הלוך ושוב לפי הסרתה. שלב זה לרוב נמשך בין עשר דקות לחצי שעה בהתאם למצב השן והחניכיים של המטופל. לאחר שנוצר מרווח, רופא השיניים מבצע את עקירת השן באמצעות מלקחיים.

סיום טיפול העקירה

לאחר עקירת השן, רופא השיניים צריך לסוגר את השקע שנוצר. בשלב זה הוא יבצע הסרה של כל הרקמות שאין בהם צורך, יבצע דחיסה של השקע ויחליק את המקום שנותר. לאחר שטיפה יסודית של השקע, רופא השיניים ישתמש בגזה על מנת לוודא שהאזור נשאר נקי בזמן שהוא מבצע את התפירה וסוגר אותו. משך תהליך התפירה תלוי בגודל המרווח שהרופא היה צריך ליצור על מנת להיות מסוגל לבצע את העקירה אך בדרך כלל זה נמשך בין עשר דקות לחצי שעה. כמות הזמן שלוקח לבצע את התפירה היא בהתאמה למשך הזמן שנדרש לבצע את העקירה. המטופל אינו אמור להרגיש כאב בשלב זה אך תחושת הלחץ באזור עדיין תהיה קיימת. תהליך העקירה לעיתים מלווה גם ברעשים שלא נעימים עבור המטופלים של שחיקת שיניים או סדקים של עצמות ושיניים. במידה ומהטופל חש בכאב, עליו ליידע את רופא השיניים על מנת שזה יוכל להוסיף חומר הרגעה שישכך את הכאב באופן מיידי. עקירות כירורגיות לעיתים מלוות בצורך בתפרים נוספים על מנת לשלוט בדימום. רופא השיניים יניח שכבה עבה של גזה ויבקש מהמטופל לנשוך את התחבושת על מנת שתתבצע ספיגה של הדם ולאפשר התחלה של תהליך הקרישה. בתום ההליך, רופאי השיניים לרוב מבקשים מהמטופלים להמתין עד אשר חומר ההרדמה פג לפני שהמטופל משוחרר לביתו וזאת על מנת לוודא שהמטופל חש בטוב כשהוא יוצא ממרפאת השיניים. זמן ההמתנה יכול לנוע בין רבע שעה לחצי שעה וזאת בהתאם לסוג ההרדמה בה השתמשו במהלך עקירת השיניים.

מה הן שיני בינה?

שיני בינה (נקראות גם טוחנות שלישיות) הן השיניים הקבועות האחרונות שצומחות בפה אך ישנם אנשים שלעולם לא מפתחים שיני בינה. שיני בינה לרוב יוצאות בין גילאי 17 עד 25 ובעוד שאצל אנשים מסוימים, הן לא מלוות בבעיות, ישנם מטופלים שצריכים להוציא את שיני הבינה כיוון שהן גורמות לכאבים. הסיבה לכאבים נובעת מחוסר מרווח מספק בחניכיים, צמיחה חלקית של שיני הבינה, גדילה בזווית מוטת לכיוון הטוחנת השנייה, גדילה בזווית שמופנית לחלק האחורי של הפה, גדילה בזווית ישירה אל שאר השיניים וצמיחה בכיוון לא נכון וכתוצאה מכך לכידה של השן בתוך עצם הלסת. כתוצאה מצמיחה של שיני בינה עלולים להופיע כאבים, מזון יכול להילכד באזור שמאחורי שן הבינה, יכול להיווצר זיהום או מחלה בחניכיים, יכולה להופיע עששת בשן בינה שצמחה באופן חלקי, יכולים להיגרם נזקים לשיניים נוספות ולעצמות בפה, יכול להתפתח שק שיתמלא בנוזל מסביב לשן הבינה ויכולים להיווצר סיבוכים בטיפולים עתידיים כמו יישור שיניים.

עקירת שיני בינה

ישנן דעות חלוקות בנוגע להוצאה של שיני בינה שאינן גורמות לכאבים אך קשה מאוד לחזות מראש אם אותה שן אכן תגרום לבעיות אורתודנטיות בעתיד. מרבית רופא השיניים מחזיקים בדעה ששיני בינה שלא צומחות עם תסמינים נלווים עדיין יכולות לגרום למחלות ושהמיקום של שיני הבינה לא מאפשר ניקיון יסודי של האזור וזה יוצר פתח עבור התפתחות של זיהומים ולכן תומכים בהוצאת שיני בינה גם כאשר המטופל אינו מתלונן על כאבים. בנוסף, ככל שממתינים לביצוע עקירת שיני בינה והמטופל מבוגר יותר, הסיכוי לסיבוך כתוצאה מהניתוח גבוה יותר. עקירת שיני בינה אינה גורמת בדרך כלל לסיבוכים ארוכי טווח אך היא לעיתים מצריכות עקירה כירורגית כיוון שיש לבצע חתך ברקמות החניכיים ולבצע הסרה של העצם.

עקירת שן טוחנת

השיניים הטוחנות ממוקמות בחלק האחורי של קשת השיניים, הן השיניים הגדולות והחזקות ביותר שכן הן נועדו לטחינת מזון קשה. למרות עמידותן של השיניים הטוחנות, בגלל המיקום שלהן קשה לצחצח אותן כראוי וקשה לשמור על בריאותן. לכן, אנשים רבים נתקלים בבעיות דווקא בשיניים אלו. כאשר עששת מגיעה אל השיניים הטוחנות, ללא טיפול, לא יהיה מנוס מלעקור את השן. עקירת שן טוחנת יכולה להיות עקירה פשוטה או כירורגית, תלוי במיקומה של השן (אם היא קרובה לעצב למשל או לא), האם היא שלמה או שבורה (יכול לקרות גם בעקבות עששת חמורה) והאם נותרה די כותרת כדי לאחוז בה או לא ועוד. עקירת שן טוחנת נעשית כמו כל עקירה אחרת, בהרדמה מקומית והוראות הלפני- אחרי עקירה זהות. מומלץ להחליף שן טוחנת לאחר עקירה בשתל דנטלי ללא דיחוי (בהתאם להמלצת הרופא) שכן לשיניים הטוחנות השפעה לטווח הארוך על בריאות הלסתות ומכן גם על מראה הפנים בשל ספיגת עצמות הלסת ללא נוכחותן של שיניים.

סיכונים בהליך עקירת שן

רופאי השיניים ממליצים על עקירה רק כאשר לא ניתן להציל את השן הטבעית אך כמו בכל פרוצדורה, תהליך עקירת השן מלווה בסיכונים. לאחר עקירת שיניים, נוצר קריש דם בשקע שממנו הוסרה השן. במקרים שבה קריש הדם אינו נוצר או נעקר, העצם בתוך השקע נשארת חשופה. במקרים אלה, רופא השיניים יכול להגן על המקום באמצעות הנחה של תחבושת שתרגיע ותגן על מקום הניתוח למשך מספר ימים שבמהלכם גם ייווצר קריש חדש. סיבוכים נוספים לאחר עקירת שיניים יכולים להיות דימום שיימשך יותר משתים עשרה שעות, בחילה או הקאות (לרוב מתרחש במקרים של עקירה תחת הרדמה כללית), כאבים בחזה וקוצר נשימה, אדמומיות ונפיחות באזור הניתוח או חום וצמרמורות בגוף שלרוב יעידו על זיהום ויצריכו טיפול רפואי באופן מיידי.

החלמה מעקירת שן

תהליך ההחלמה לאחר עקירת שן נעשה בהדרגתיות ובכל שלב ניתן להבחין במאפיינים שיאפשרו למטופל להיות בטוח שתהליך ההחלמה מתבצע באופן תקין. בעשרים וארבע השעות הראשונות שלאחר הניתוח, ייווצר באופן טבעי קריש באזור שממנו הוסרה השן. תחושת אי נוחות ואף כאב במהלך הזמן היא נורמאלית וצפויה. יכול להיות שתיווצר נפיחות ויהיה דימום קל באזור. לאחר היום הראשון, מטופלים צריכים להימנע מנגיעה או פגיעה בקריש שנוצר על השקע הפתוח שכן פעולה זו עלולה לגרום לסיבוך בשם שקע יבש ויצריך ביקור נוסף אצל הרופא. כשלושה ימים לאחר הליך עקירת השן, החניכיים באזור יתחילו להחלים והעור סביב השקע יתחיל להיסגר באופן טבעי. בין שבוע לעשרה ימים לאחר עקירת שיניים, הפתח שממנו הוסרה השן אמור להיסגר לחלוטין והנפיחות בחניכיים אמורה לרדת. בשלב זה, המטופל יידרש להגיע אל רופא השיניים לביקורת על מנת לוודא שתהליך ההחלמה הושלם בהצלחה.

מהן ההנחיות לאחר עקירת שיניים?

מרבית המטופלים זקוקים למספר ימי התאוששות לאחר עקירת שיניים אך ישנם מספר פעולות שניתן לבצע על מנת להקל ואף לוודא שההתאוששות מתבצעת באופן חלק. לאחר שמתבצעת העקירה, רופא השיניים מניח כמות עבה של בד גזה על האזור על מנת להפחית מהדימום ולסייע ברישה של כלי הדם באזור. מומלץ שלא להסיר את הגזה למשך כשלוש עד ארבע שעות או עד אשר התחבושת כבר ספוגה בדם. לאחר עקירת שן, עלולה להופיע נפיחות באזור – ניתן להפחית אותה באמצעות הנחה של חבילת קרח על האזור ולעשות בה שימוש אחת לכמה זמן. חשוב להקפיד ליטול את כל התרופות שרופא השיניים קובע וזה כולל גם את משככי הכאבים. יש להימנע מחזרה לשגרה באופן מיידי ולאפשר מנוחה לגוף למשך כיממה לאחר הניתוח. אין להשתמש בקשית למשך יום לאחר הניתוח, אין לעשן וגם מומלץ שלא לשטוף את הפה במשך יום לאחר הניתוח. בזמן שכיבה, חשוב להקפיד לשים מספר כריות מתחת לראש על מנת להגביה את האזור ולמנוע לחץ שיגרום לדימום נוסף. יום לאחר הניתוח, ניתן לאכול אך יש להקפיד על מזון רך כמו יוגורט או ג'לי. יש לחזור לשגרת אכילה של מזון רגיל באופן הדרגתי ואף לבצע שטיפות ניקוי לפה באמצעות מי מלח. במידה ולאחר מספר ימים, המטופל עדיין חווה כאבים שאינם חולפים או שנראה שמתפתח זיהום שמלווה בחום, כאבים והפרשת מוגלה מאזור הניתוח, עליו לפנות אל רופא השיניים ולהגיע לביקורת במרפאת השיניים בהקדם האפשרי.

הנחת שתלים לאחר עקירת שיניים

אחת הסיבות השכיחות ביותר להנחת שתלים היא עקירת שן. השתל שמונח מחליף את השן הטבעית שהוסרה, העצם בפה גדלה סביב בסיס השתל ועל ידי כך מחזקת את השתל ויוצרת בסיס שבו השתל מונח באופן קבוע ויציב בתוך הפה. תהליך הנחת שתלים מתחיל בעקירה של השן ולאחר מכן שאר התהליך מותנה במספר השתלים שדרושים ומצב העצם שבפה. כל התהליך יכול להימשך מספר חודשים בהתאם להליכים נוספים שיידרשו וליכולת וקצת ההחלמה של גוף המטופל. במקרים שבהם נדרשת השתלת עצם למשל לאחר העקירה, יתווספו מספר שבועות ואף חודשים לתהליך על מנת לוודא שחומר העצם  שהונח בפה "נתפס" וגדל בפה בצורה תקינה. לאחר שרופא השיניים מוודא שקיימת מספיק עצם שתתמוך בשתל, הוא יניח את בסיס השתל במיקום שבו נעקרה השן. הבסיס נראה כמעין בורג שמטרתו להחזיק את העצם כאשר הלסת גדלה סביבו. לאחר סיום תקופת ההחלמה, רופא השיניים ישלב את השתל והכתר שיונח עליו על מנת להעניק לשן מראה טבעי יותר.

תשובות לשאלות נפוצות:

האם אפשר לעשן לאחר עקירת שיניים?

עישון לאחר עקירת שיניים אסור בהחלט כיוון שהוא עשוי לגרום לסיבוכים שונים. החומרים שנמצאים בסיגריות יכולים לגרום לקריש הדם שנוצר להתנתק וכתוצאה מכך להוביל להיווצרות של שקע יבש שמלווה בכאבים. קריש הדם הוא חיוני להחלמה מלאה של המטופל מתהליך העקירה ובמידה והוא נפגש, המטופל יידרש להגיע שוב למרפאת השיניים לטיפול נוסף. ישנם סיבוכים נוספים שעלולים להיגרם מעישון לאחר עקירת שיניים והם כוללים סחרחורות, סיכון גבוה להופעת זיהום,  לחץ דם גבוה והאטה בתהליך הריפוי.

האם ניתן לעבור עקירת שן תחת הרדמה כללית?

עקירות שיניים ניתן לעבור תחת סוגי הרדמה שונים וביניהם גם הרדמה כללית. עקירת שיניים היא הליך כירורגי שמצריך שהמטופל יהיה כמה שיותר רגוע ולשם כך ניתן לבחור בסוג הרדמה שיתאים לו. חומרי ההרגעה מיועדים לשיכוך הכאב בזמן הטיפול, להפחית את רמת החרדה של המטופל ולהגביר את הסיכויים להצלחת הטיפול. הרדמה כללית היא אחת מהאפשרויות של סוגי הרדמה והיא מיועדת בעיקר עבור מטופלים שחוויה פוביה מרופאי שיניים.

האם יש קשר בין כאב ראש לעקירת שיניים?

לאחר עקירת השן, הגוף מנסה להקדיש כמה שיותר משאבים לריפוי הרקמות הפגועות כולל הזרמת יותר חומרי הזנה לאזור דרך מחזור הדם. אחת מתופעות הלוואי של התהליך הזה יכולה להיות כאב ראש. מטופלים רבים חווים כאבי ראש אחרי עקירת שן, במיוחד שן אחורית ובמיוחד שיני בינה. יחד עם שאר תופעות הלוואי בזמן תקופת ההחלמה מעקירה, גם כאב הראש יעבור ללא כל טיפול אם כי משככי הכאבים שממליא נוטלים אחרי העקירה אמורים לעזור גם עם כאב הראש. כדי להקל אפשר להניח מגבת לחה על המצח, חשוב לשתות מספיק מים ולא לוותר על ארוחות (בהתאם להוראות הרופא כמובן, רק מזון רך מאוד ופושר).

האם סוג ההרדמה משפיע על קצב ההחלמה?

חומר ההרגעה בו בוחרים אינו משפיע באופן ישיר על תהליך וקצב הריפוי. עם זאת, חומרי ההרגעה מאפשרים חוויה נעימה יותר עבור המטופל בזמן ביצוע העקירה. ישנם לא מעט מטופלים שנוטים להיות חרדים ועצבניים בזמן הטיפול והדבר עלול לעורר תגובות שעלולות לפגוע בתקינות ההליך. ההתנהלות של המטופל יכולה להפוך את ההליך למורכב ומסובך יותר. שיתוף הפעולה של המטופל מאפשרת נגישות קלה יותר לרופא השיניים ומשפרת את איכות העבודה. במקרים כאלה, תוצאת הטיפול היא טובה יותר וחווית המטופל חיובית יותר.

האם אפשר לנהוג לאחר עקירת שן?

מרבית עקירות השיניים אינן מצריכות הרדמה כללית וניתן לבצע אותן בהרדמה מקומית במרפאת השיניים כשהמטופל משוחרר ויכול לנהוג לביתו. עם זאת, כאשר עקירת השיניים מתבצעת תחת הרדמה כללית, המטופל יידרש להגיע עם מלווה שיוכל להסיע אותו הביתה בתום הטיפול. כמובן שבמידה והמטופל מרגיש תחושות יוצאות דופן כמו סחרחורות או ראייה מטושטשת, עליו לדווח על כך לרופא לפני שהוא יוצא מהמרפאה על מנת  שהרופא יוכל לבצע בדיקה ולוודא שהמטופל כשיר לנהיגה.