עקירת שיניים

עקירת שן היא הליך נפוץ ברפואת השיניים מזה מאות שנים. עם התקדמות הרפואה הדנטלית המודרנית עקירות הפכו לפשוטות יותר וקלות יותר למטופלים מאי פעם. שימוש בציוד דנטלי מתקדם, חומרי הרדמה מעולים וטכניקות חדישות מאפשרים לרופאי השיניים לעקור שן עם מינימום סיכון ותופעות לוואי למטופל. ישנן מספר דרכים לעקור שן בתאם לסיבה הדורשת את הסרת השן, מצבה הכללי ופרמטרים נוספים. מרבית העקירות יעשו במרפאת השיניים הכללית על ידי רופא השיניים המטפל וימשכו זמן קצר. תופעות הלוואי לא משמעותיות ולאחר כמה ימים המטופל לא ירגיש דבר וחצי דבר.

למה עוקרים שן?

עששת היא הסיבה הנפוצה ביותר לבעיות שיניים. חיידקים הנמצאים בחלל הפה עשויים לתקוף את השיניים עד להיווצרות חורים. ללא טיפול מהיר וסילוק הזיהום החיידקי החורים יתפשטו עד להרס השן ולעיתים יגיעו אף לשורשי השיניים, לחניכיים ולעצם הלסת. כמובן שרופא השיניים יעשה כל מאמץ כדי לשמור על השן טבעית, אך במידה והעששת חמורה מכדי לטפל בהצלחה הוא ימליץ להסיר את השן לגמרי. סיבה נוספת שעלולה לגרום לצורך בעקירת שן הן מחלות חניכיים שגורמות לאיבוד האחיזה של השן בעצם הלסת, לזיהומים ודלקות. כאשר אין דרך לשחזר את האחיזה של השן הרופא עשוי להמליץ על עקירתה.

מעבר לסיבות אלו לעיתים עוקרים שיניים כהכנה ליישור שיניים למשל כאשר ישנן שיניים עודפות, שיניים שאין להן מקום בתכנון האורתודונטי העתידי וכדומה. מקרה נוסף בו יש לעקור שן הוא כאשר השן לא בקעה ונותרה כלואה בתוך עצם הלסת. לרוב מדובר בשיני בינה (פירוט על עקירת שן בינה בהמשך).

סוגי העקירות לשיניים

עקירה פשוטה

מרבית העקירות המתבצעות במרפאות השיניים נחשבות להליך די פשוט. כל מה שהרופא עושה הוא לאחוז את השן החולה בחוזקה בעזרת צבת ולשחרר אותה ממקומה. מכיוון שבדרך כלל מדובר בשן שהאחיזה שלה בלסת חלשה גם כך (בשל עששת, בעיית חניכיים וכדומה) לא נדרש זמן או כוח רב כדי להוציא את השן. מרגע שהרופא אוחז בשן, כל ההליך כולו נמשך מספר דקות בלבד. כמובן שכל עקירה, גם הפשוטה ביותר נעשית תחת הרדמה מקומית והמטופל אינו מרגיש דבר מלבד תחושת לחץ קלה באזור. ניתן לעבור עקירה בשילוב גז צחוק ולמתקשים במיוחד ישנה אפשרות של סדציה בנוכחות מרדים. במקרים נדירים ביותר כאשר המטופל סובל מחרדה דנטלית קשה או במידה ולא ניתן להשיג את שיתוף הפעולה שלו (למשל ילד קטן במיוחד) ניתן לעבור עקירה גם בהרדמה מלאה אך כאמור, לרוב אין כל צורך בכך כלל וכלל.

עקירה מורכבת

במקרים בהם החלק העליון, הכותרת של השן, שחוק מכדי לאחוז בו או כאשר השן שבורה עד לשורשיה נדרשת עקירה מורכבת יותר. ההליך מבוצע לרוב על ידי כירורג דנטלי אם כי ישנם בהחלט גם רופאי שיניים המבצעים אותו ומחזיקים בניסיון ובמומחיות הנדרשת להסרת השן על כל חלקיה.

עקירה כירורגית

בשונה מעקירה רגילה או מורכבת, עקירה כירורגית תעשה אך ורק על ידי כירורג דנטלי – מנתח המתמחה בחלל הפה והשיניים. בכל מצב בו לא ניתן להוציא את השן החולה ללא חיתוך החניכיים או שיש קושי רב מאוד לאחוז בה, רופא השיניים יפנה לעזרתו של כירורג. מצבים אלו כוללים למשל שן כלואה, שן בה לא נותרה כותרת כלל, שן שבורה לחלקים קטנים (יש חשש שלא ניתן להוציא את כולם בקלות), עקירת שן בינה ועוד מקרים נוספים. העקירה הכירורגית  דורשת הכנה קפדנית מצדו של המנתח ולכן במרבית המקרים תדרשו לעבור צילומי שיניים נרחבים במכון לצילום שיניים. כמו עקירה רגילה, גם כאן כל אפשרויות ההרדמה פתוחות בפני המטופל. שלא כמו עקירה רגילה, לרוב עקירה כירורגית תמשך לא פחות מחצי שעה מכיוון שעל הרופא לוודא שכל חומר השן אכן הוסר והאזור נסגר כראוי.

עקירת שן חלב

אמנם שיני החלב שלנו נופלות מעצמן ואין באמת צורך לעזור להן לפעמים, שן חלב עשויה לדרוש עקירה בשל עששת חמורה, בעיות במנח השן, כאשר השן הקבועה החלה לבקוע והזמנית טרם נפלה ובמקרים נוספים. מדובר בהליך מאוד פשוט (שיני חלב לא "יושבות" חזק כמו שיניים רגילות וקל לעקור אותן) היכול להיעשות הן על ידי רופא שיניים כללי והן על ידי רופא שיניים לילדים. בהתאם למצב הדנטלי וגילו של הילד יתכן ויומלץ על שימוש בשומר מקום המאפשר לשן הקבועה לבקוע בניחותא מבלי לחשוש מנדידת השיניים הסמוכות.

עקירת שן בינה

שיני הבינה ממוקמות אחרונות בקשת השיניים – שתיים בלסת העליונה ושתיים בתחתונה, אחת בכל צד וסך הכל 4 שיניים. שלא כמו השיניים האחרות הן בוקעות בשנות ה-20 המוקדמות. הצרה עם שיני הבינה היא העובדה שעבור מרביתנו אין די מקום בקשת השיניים ולכן לשיני הבינה נטייה לגרום לבעיות פשוט בשל היעדר מקום. הן עשויות לבקוע במנח לא תקין, לא לבקוע כלל (שן בינה כלואה) ולגרום ללחץ על השן הסמוכה, לבקוע חלקית ולהיות מועדות לעששת ודלקות. כאשר שן בינה גורמת לבעיות מסוג זה רופא השיניים ימליץ לעקור אותה. עקירה של שן בינה תעשה כמעט תמיד על ידי כירורג בשל המיקום הבעייתי שלהן (קשה לגשת אליהן) והעובדה שמדובר שן טוחנת עם אחיזה חזקה בלסת. כאשר השן כלואה או בקעה חלקית אין מנוס מעקירה כירורגית בלבד. החדשות הטובות הן שאין כל צורך להחליף שן בינה בשן מלאכותית, אין כל השפעה לחוסר של שן באזור והעקירה היא ההליך האחרון הדרוש לטיפול בבעיות הנגרמות בשיני בינה.

איך מחליטים על סוג העקירה?

בהתאם למצב הספציפי של השן המדוברת הרופא ימליץ על סוג העקירה הדרושה. הרופא יבחן את מצב השן הן בבדיקה פיזית של חלל הפה והן על ידי צילומי שיניים הנעשים במרפאתו או במכון לצילום שיניים במידת הצורך. לאחר שכל הנתונים לפניו, הרופא יתן את המלצתו לאור הממצאים וניסיונו.

האם ישנן הנחיות מיוחדות אחרי עקירה?

כן, בהחלט וחשוב מאוד לשים לב להוראותיו והנחיותיו של רופא השיניים כדי למזער תופעות לוואי ולתמוך בריפוי מהיר ותקין. הרופא ינחה אתכם כיצד יש לנהוג עם אזור העקירה, מתי מותר להתחיל לשתות ולאכול, כיצד לשמור על היגיינה באזור והנחיות נוספות.

שימו לב – חשוב מאוד להימנע מפעולות העלולות לגרום לקשיי ריפוי כמו עישון מוצרי טבק, צריכת אלכוהול, שתייה מקשית, יריקה וכדומה עד לאישור מן הרופא המטפל. פעילות גופנית אסורה בימים הראשונים כמו גם אכילה בצד בו בוצעה העקירה. בכל מצב בו אינכם בטוחים האם מותר או אסור לעשות פעולה כלשהי (למשל שתיית משקאות חמים ב-24 השעות הראשונות) פנו אל רופא השיניים.

האם יש תופעות לוואי לעקירת שיניים?

עקירה אינה פעולה מורכבת מאוד ברפואת השיניים אך היא עשויה להסב חוסר נוחות למטופל למשך מספר ימים. תופעות הלוואי הנפוצות הן היעדר תחושה למשך כשעתיים בצד בו בוצעה העקירה (בשל חומרי ההרדמה), נפיחות וכאב ואי נוחות בימים הראשונים. כדי למזער את תופעות הלוואי של נפיחות וכאב מומלץ ליטול משככי כאבים (בהמלצת הרופא ולפי הוראותיו בלבד) ולהשתמש בקומפרסים קרים ל-15 דקות בכל פעם. כל תופעות הלוואי מתמעטות ככל שהזמן עובר ויעלמו מעצמן ללא כל התערבות לאחר מספר ימים.

מה עושים אחרי עקירה? האם אפשר להשאיר את החלל שנוצר ריק?

לא מומלץ להשאיר חלל ריק לאחר עקירת שן מכיוון שהשיניים שלנו הן חלק ממערכת לסת-שן בחלל הפה, הן מתפקדות הכי טוב כאשר כולן במקומן. בריאות עצמות הלסת תלויה במידה רבה בנוכחות כל השיניים. כאשר שן חסרה, עצמות הלסת נוטות להיספג ולהחלש. התנוונות זו נובעת מהיעדר עומסי לעיסה – כאשר אין שן המזון אינו נלעס באזור וגופנו מזהה זאת. אם אין שימוש לאזור המדובר בעצם הלסת, העצם תתחיל להתנוון. במקרים קיצוניים של חוסר שיניים נוצר מראה פנים שקוע ומזדקן. בנוסף, כששן אחת בקשת השיניים חסרה, האחרות נוטות לנסות לסגור את הפער. נדידת שיניים לאחר עקירה עלולה לגרום למגוון בעיות כולל סיכון מוגבר לעששת, שינויים במנשך, קשיים בלעיסה ומראה לא אסתטי. כמובן שאם מדובר בשן קדמית הרי שהשארת המצב כפי שהוא לאחר עקירה יגרום לחוסר נוחות אסתטית רבה מאוד.

הדרך הטובה ביותר לפתור את הבעיה היא על ידי השתלת שן מלאכותית במקום השן הטבעית שנעקרה. השתלת שיניים יכולה במקרים רבים להתבצע מיד בתום העקירה, במקרים אחרים יש להמתין לריפוי המקום. הטכנולוגיה בתחום זה מתקדמת מאוד – ניתן להתאים את גוון השן במדויק לשיניים הסמוכות לה, שתלים דנטליים מחזיקים מעמד שנים רבות ללא בעיות מיוחדות, ההליך לא נחשב למורכב או קשה למטופל כלל וכלל ובסופו השן החדשה מתפקדת בדיוק כמו שן טבעית מכל הבחינות.

תשובות לשאלות נפוצות:

חייבים לעקור את השן? האם יש אפשרויות אחרות?

מטרת העל של רפואת השיניים היא כמובן לשמר את השיניים הטבעיות שלנו. רופא שיניים לא ממהר להמליץ על עקירה אלא כמוצא אחרון בלבד. לכן, במידה והרופא יוכל להציל את השן הוא יעשה זאת על ידי טיפול בסתימה, טיפול שורש, הנחת כתר ואמצעים נוספים. אך ורק אם כל הניסיונות כשלו (או המצב חמור מכדי לנסות), הרופא יעקור את השן החולה.

כמה עולה עקירת שיניים?

עקירה פשוטה כשמה היא, מדובר בהליך לא מורכב ולכן מחירו בהתאם. מרבית רופאי השיניים מבקשים כמה מאות שקלים עבור עקירה מסוג זה. אך כאשר מדובר על עקירת שן בינה או עקירה כירורגית יש לקחת בחשבון את שכרו של הכירורג הדנטלי. לכן, עקירות מורכבות מסוגים אלו יעלו כמה אלפי שקלים.

האם חייבים לפנות אל כירורג בשביל לעקור שן?

לא בהכרח, מרבית העקירות לא מחייבות התערבות של כירורג כלל וכלל ודי ברופא שיניים מנוסה. במידה ורופא השיניים רואה צורך בהתערבות של כירורג הוא יפנה את המטופל אל כירורג העובד עמו. מרבית רופאי השיניים הכלליים עובדים עם כירורג דנטלי כחלק ממרפאתם ומהשירות שהם מציעים למטופלים שלהם.

כיצד ניתן להתמודד מול חשש מעקירת שן?

חשש, לחץ ואפילו חרדה עשויים להופיע אצל מטופלים הנדרשים לעבור עקירת שן. מדובר בתופעות טבעיות לחלוטין ומובנות לגמרי. מי שזקוק לכך יוכל להיעזר בגז צחוק בזמן הטיפול (גז הצחוק משכך כאב וגורם לתחושת אופוריה קלה). במידת הצורך ניתן לבקש מרופא המשפחה תרופת הרגעה קלה או ליטול תרופות טבעיות להרגעה ושיכוך לחץ (יש ליידע את רופא השיניים על כל תרופה שאתם נוטלים טרם הטיפול או באופן קבוע). עבור מקרים חריגים ניתן לעבור סדציה בנוכחות מרדים ואפילו עקירה בהרדמה מלאה.