הרמת סינוס פתוחה הינה הליך כירורגי מתקדם המיועד לחולים הסובלים מחוסר עצם בלסת העליונה באזור השיניים האחוריות. ההליך כולל פתיחת חלון גישה בדופן של עצם הלסת העליונה, דרכו מורמת רירית הסינוס המקסילרי. בחלל שנוצר מוחדר שתל עצם אשר מאפשר יצירת תשתית איכותית להשתלות שיניים עתידיות. הטיפול מבוצע בהרדמה מקומית ולעיתים בשילוב עם סדציה (טשטוש) ומאפשר השתלה של שיניים באזורים בהם לולא הטיפול, השתלה לא הייתה אפשרית.

מתי נדרשת הרמת סינוס?

הרמת סינוס נדרשת כאשר אין מספיק עצם בלסת העליונה לביצוע השתלות שיניים. מצב זה יכול להיגרם ממספר סיבות:

  • אובדן שיניים אחוריות בלסת העליונה מוביל לספיגת עצם הדרגתית
  • הרחבה טבעית של חלל הסינוס המקסילרי עם הגיל
  • מחלות חניכיים מתקדמות הגורמות לאובדן עצם
  • טראומה באזור
  • כאשר גובה העצם הזמין נמוך מ-5 מ"מ, היכולת לבצע השתלה יציבה מוגבלת מאוד.

במקרים בהם נדרשות מספר השתלות באזור האחורי של הלסת העליונה, או כאשר נדרשת תוספת עצם משמעותית, הרמת סינוס הופכת לפתרון הכרחי. הערכה נכונה מתבססת על צילומי CT ממוחשב המאפשרים מדידה מדויקת של גובה ואיכות העצם באזור המיועד להשתלה.

כיצד מבוצעת הרמת סינוס פתוחה?

הרמת סינוס פתוחה מתחילה בהרדמה מקומית של האזור המטופל ולעיתים בשילוב סדציה. הרופא מבצע חתך בחניכיים וחושף את עצם הלסת העליונה. בשלב הבא, יוצר הרופא "חלון" בדופן של עצם הלסת באמצעות מכשירים כירורגיים ייעודיים כמו מקדחים עדינים או מכשירים אולטרסוניים. דרך חלון זה, הרופא מפריד בעדינות את רירית הסינוס מדופן העצם ומרים אותה כלפי מעלה, תוך שמירה על שלמותה. החלל שנוצר ממולא בחומר שתל עצם מלאכותי, עצם מהמטופל עצמו, או שילוב של השניים. בחלק מהמקרים, בהתאם למצב העצם הקיים, ניתן לבצע השתלות שיניים באותו מעמד. לבסוף, החתך נסגר בתפרים והמטופל מקבל הנחיות לטיפול והתאוששות.

מה ההבדל בין הרמת סינוס פתוחה לסגורה?

ההבדל העיקרי בין הרמת סינוס פתוחה לסגורה טמון בגישה הכירורגית ובהיקף הטיפול. בהרמת סינוס פתוחה, מבוצעת גישה דרך דופן הלסת החיצונית, מה שמאפשר ראות טובה ושליטה מלאה בהרמת רירית הסינוס. שיטה זו מתאימה למקרים בהם נדרשת תוספת עצם משמעותית ולמטופלים עם גובה עצם מקורי נמוך מ-5 מ"מ.

לעומת זאת, בהרמת סינוס סגורה, הגישה היא דרך שקע ההשתלה עצמו, ללא פתיחת חלון חיצוני. שיטה זו פחות פולשנית, בעלת זמן החלמה קצר יותר ומתאימה למקרים בהם נדרשת תוספת עצם מינימלית, כאשר גובה העצם המקורי הוא 5-8 מ"מ. בחירת השיטה המתאימה תלויה במבנה האנטומי של המטופל ובכמות העצם הנדרשת.

מהם היתרונות של הרמת סינוס פתוחה?

הרמת סינוס פתוחה מציעה מספר יתרונות משמעותיים למטופלים הזקוקים לתוספת עצם בלסת העליונה. ראשית, השיטה מאפשרת ראות מלאה של אזור הטיפול, מה שמקנה לרופא שליטה מיטבית בהליך ומפחית סיכונים. שנית, היא מאפשרת תוספת עצם בכמות גדולה יותר בהשוואה לשיטה הסגורה ומתאימה למקרים בהם גובה העצם המקורי נמוך מאוד. בנוסף, הטכניקה הפתוחה מאפשרת טיפול באזור נרחב יותר בלסת ומתן פתרון למספר שיניים חסרות בו זמנית. אחוזי ההצלחה גבוהים, עם שיעורי הישרדות של 90-95% להשתלות המבוצעות לאחר הרמת סינוס פתוחה.

מהם החסרונות?

למרות יעילותה, הרמת סינוס פתוחה כרוכה במספר חסרונות שיש לקחת בחשבון. ראשית, מדובר על הליך פולשני יותר בהשוואה להרמת סינוס סגורה, הכרוך בפתיחת חתך משמעותי בחניכיים ויצירת חלון בעצם הלסת. כתוצאה מכך, ההתאוששות ארוכה יותר ועשויה להימשך בין שבועיים לחודש. בנוסף, הנפיחות, הכאב וחוסר הנוחות בתקופת ההחלמה עשויים להיות ניכרים יותר. במקרים בהם לא מבוצעת השתלה מיידית, תהליך ההשתלה מתארך ונדרשת המתנה של 6-9 חודשים עד להתבססות חומר השתל. סיבוכים אפשריים כוללים קרע ברירית הסינוס, זיהומים, דימומים או סינוסיטיס. בנוסף, העלות הכוללת של הטיפול גבוהה יותר בהשוואה להרמת סינוס סגורה, בעיקר בשל מורכבות ההליך ומשך הזמן הנדרש לביצועו.

החלמה והתאוששות – למה לצפות לאחר הניתוח?

תקופת ההחלמה לאחר הרמת סינוס פתוחה מורכבת ממספר שלבים. בימים הראשונים לאחר הניתוח צפויים נפיחות, כאב ואי נוחות באזור המנותח. הרופא יספק משככי כאבים ולעיתים אנטיביוטיקה למניעת זיהומים. חשוב להימנע מפעולות היוצרות לחץ על חלל הסינוס כמו התעטשות, שיעול חזק או שימוש בקשית. מומלץ לישון עם ראש מורם ולהימנע מפעילות גופנית מאומצת למשך כשבוע. הנפיחות מגיעה לשיאה לאחר 2-3 ימים ומתחילה לרדת בהדרגה לאחר מכן. הסרת תפרים מתבצעת כעבור 10-14 יום. התהליך של ריפוי והתמזגות השתל על העצם הטבעית נמשך בין 6 ל-9 חודשים. רק לאחר השלמת תהליך ההחלמה העצמית ניתן לבצע את השתלות השיניים, אם לא בוצעו במעמד הניתוח.